הבדיקה הייתה תקינה – אך לא עודכנה: לידה טראומתית שהסתיימה בנזקי גוף קשים

צריבה במהלך מתן שתן, כאבי בטן וחוסר יכולת ללדת באופן טבעי

הצוות לא עדכן את הרישומים, ניהול הלידה היה שגוי – והיולדת סובלת עד היום מפגיעה פיזית ונפשית חמורה

ממצאי בדיקה במהלך ההריון לא נרשמו ∙ החלטות קריטיות במהלך הלידה התקבלו על סמך מידע לא נכון ומתוך שיקול דעת לקוי ∙ גם הקרעים המסיבים בתעלת הלידה לא טופלו כראוי ∙ עו"ד איאד מטאנס, שהגיש בשם היולדת תביעת פיצויים: "ניהול הלידה לא בוצע באופן שקול וזהיר, ובכך גרם ללידה טראומתית"

יש מקרים שבהם רשלנות ברישום מייצרת שרשרת אירועים שסופם נזק חמור לאדם. לרוע מזלה של נ', אישה כבת 30 מאזור הדרום, המחיר שהיא משלמת על פגם בתיעוד כבד מאוד: בריחת שתן, הידבקויות קשות בנרתיק, פגיעה נפשית חמורה ועוד. כתב תביעה שהגיש עו"ד איאד מטאנס בשמה של נ' מפרט את הרשלנות הרפואית ודורש פיצוי הולם.

הבדיקה הניבה תוצאה תקינה, אבל המידע לא עבר הלאה

בשנת 2023, לאחר 2 הפלות טבעיות, נכנסה נ' להריון שלישי. בשלב מסוים אובחנה אצלה סוכרת הריון, ומיד אוזנה באמצעות תזונה בלבד.

בשבוע ה-17 עברה האישה בדיקה שבעקבותיה התעורר חשד לתסמונת שעלולה להוביל לקרישיות יתר. על-מנת למנוע סיכון, קיבלה נ' קלקסן וגם אספירין. כחודש וחצי לאחר מכן היא עברה בדיקה חוזרת, והפעם התקבלה תוצאה תקינה לחלוטין. החשד נשלל, השימוש באספירין הופסק, אבל הצוות במוסד הרפואי לא עדכן את הרישומים.

כתוצאה מכך, כשהגיע מועד הלידה, במחלקת היולדות התייחסו לנ' כמי "שמטופלת בקלקסן בשל FVL"  (מוטציה שגורמת אף היא לקרישיות יתר). האבחנה השגויה בצירוף הסוכרת ההריונית (למרות שהייתה מאוזנת) גרמה לרופאים לבחור לבצע השראת לידה. לאחר שבמוניטור נצפתה האטה ממושכת בדופק של העובר, החליט הצוות להשתמש בשולפן ריק (ואקום), זאת מבלי לפרט את הסיכונים ולקבל את הסכמתה של היולדת.

ניתוח מיד לאחר הלידה

מיד עם סיום הלידה הועברה נ' לחדר ניתוח, לשם תפירה של קרעים בצוואר הרחם. הדימום נמשך, ולחדר הוזעק רופא בכיר שגילה קרע נוסף וכן דימומים פעילים. למחרת הלידה עברה נ' עוד ניתוח בהול, שבמהלכו זוהו המטומה נרחבת בדופן הרחם וקרע חדש-ישן בנרתיק. האישה נזקקה לעירוי דם מסיבי ולטיפול בחמצן, ובהמשך סבלה גם מגודש ריאתי עקב מתן מוצרי דם מרובים.

הקרעים והניתוחים גרמו לנזקים חמורים ומתמשכים. נ' נאלצה לעבור טיפולים רבים, וגם כך היא סובלת עד היום מהידבקויות קשות בנרתיק, נרתיק צר במיוחד, כאבי בטן, בריחת שתן, תחושת צריבה במתן שתן, קושי בקיום יחסי מין, חוסר שליטה על יציאות, הפרשות מוגלתיות מהנרתיק ועוד.

"לא הייתה סיבה ממשית לביצוע השראת לידה"

נ' פנתה לעו"ד איאד מטאנס, מומחה לרשלנות רפואית ותביעות נזיקין, שהעביר את המסמכים הרפואיים הרלוונטיים לד"ר ישראל וגמן, מומחה לגניקולוגיה ומיילדות. חוות הדעת שלו צורפה לכתב התביעה, ותומכת בטענה כי מדובר ברשלנות רפואית קשה ומתמשכת.

"היולדת הייתה מאוזנת מבחינת הסוכרת, הערכת המשקל של העובר הייתה תקינה, ולכן לא הייתה סיבה ממשית לביצוע השראת לידה", כתב ד"ר וגמן. הוא הבהיר כי בנוסף לשיקול השגוי הנ"ל, ולשגיאה בתיעוד הרפואי (לפיה נ' סובלת מ-FVL), לידת הוואקום נוהלה באופן רשלני ותועדה באופן לקוי: "ניתן לראות חוסר עקביות וחוסר דיוק בפרטים, המעלים תהיות בנוגע למהימנות התיעוד. ניהול הלידה לא בוצע באופן שקול וזהיר, ובכך גרם ללידה טראומתית".

חוות הדעת מותחת ביקורת גם על אי מתן הסברים ברורים ליולדת, אי קבלת הסכמה מדעת לגבי ביצוע הוואקום ועל הזיהוי המאוחר של הסיבוכים: "נראה כי במהלך הניתוח הראשוני לא בוצעה סקירה מקיפה ויסודית לאזור הנרתיק על-מנת לוודא שלא נוצרו קרעים נוספים".

הסיבוכים הפיזיים פגעו בשגרת החיים ובאיכות החיים של נ' באופן חמור. מצבה הנפשי התדרדר, היא סובלת מאובדן עניין וחשק, נדרשת להקדיש זמן רב למצבה הרפואי, וחווה חרדות עזות באשר ליכולתה להרות וללדת באופן טבעי.