גבר כבן 50 נזקק להחייאה בעקבות רשלנות רפואית חמורה

"אל תדאג, נסיים את הבדיקה תוך שתי דקות"

איבד את ההכרה לפני CT בגלל חומר הניגוד – ואז אותו חומר הוזרק לו שוב ונזקק להחייאה

גבר כבן 50 נזקק להחייאה בעקבות הרשלנות הרפואית החמורה ∙  חייו ניצלו, אבל הוא סובל מפיברומיאלגיה וכאבי מפרקים קשים בכל הגוף ∙ עו"ד איאד מטאנס, שהגיש בשם הגבר תביעת פיצויים על סך 450,000 ₪: "האירוע בו כמעט קיפח את חייו נובע באורח ישיר מההתנהלות הבלתי קבילה של הצוות הרפואי"

בדיקת דימות עלולה לגרום לנזק כשהאדם לא מודע לרגישות שיש לו. זהו סיכון בלתי נמנע – אבל מה קורה כשהאדם יודע שהוא רגיש לחומר ניגוד, מתריע על כך בפני הצוות הרפואי, ובכל זאת הם מזריקים לו את אותו חומר?

במקרה של ל', גבר כבן 50 מישוב בגליל, התוצאה הייתה דום לב. חייו ניצלו הודות להתערבות מהירה של רופאים שנכחו במקום, אולם הוא נותר עם נזק בלתי הפיך. כעת הוא תובע באמצעות עוה"ד איאד מטאנס פיצוי הולם על הטראומה והפגיעה המתמשכת.

האירוע הראשון: אובדן הכרה זמני והתאוששות רק בעזרת מסכת חמצן

בספטמבר 2020 הגיע ל' למרכז רפואי בצפון בעקבות מחלת מעי דלקתית שחייבה ניתוח. כחלק מההכנות לניתוח נדרש הגבר לעבור CT, ולכן הוזרק לו חומר ניגוד. מיד לאחר הזריקה החל ל' לסבול מגרד וקוצר נשימה. הוא איבד את ההכרה ונזקק למסכת חמצן כדי להתאושש. המסקנה המתבקשת הייתה רגישות לחומר הניגוד שמכיל יוד.

האירוע השני: דום לב ואשפוז

כחודש לאחר האירוע הראשון, הגיע ל' שוב לאותו מרכז רפואי על-מנת לעבור בדיקת CT אגן. הוא הקפיד לעדכן את הצוות במקום על אובדן ההכרה, ועל כך שבסבירות גבוהה הוא אלרגי ליוד. תגובת הצוות: "אל תדאג, נסיים את הבדיקה תוך שתי דקות".

חשוב להדגיש כי גם בסיכום ביקור הראשון של ל' במרכז הרפואי הופיע פירוט של התגובה להזרקת חומר הניגוד, ובכל זאת חומר זה הוזרק לו פעם נוספת. במקרה השני התוצאה הייתה כאמור חמורה הרבה יותר – דום לב. לאחר ההחייאה שעבר אושפז הגבר במרכז הרפואי עד להתאוששות ולחזרה הביתה.

"התנהלות רפואית בלתי קבילה שהביאה לאירוע החייאה בר מניעה"

מספר חודשים לאחר האירוע החמור, הופיעו אצל ל' כאבי מפרקים קשים. מומחה לראומטולוגיה בקהילה אבחן אצלו דלקת מפרקים שגרונית ופיברומיאלגיה, והעריך כי הגורם לכך הוא טראומת ההחייאה. טיפולים שונים לא הועילו והגבר – נשוי ואב ל-6 ילדים – המשיך לסבול מכאבים בכל הגוף, תשישות כרונית, נדודי שינה ומגבלות משמעותיות בתפקוד היומיומי.

ל' הגיע לעורך דין איאד מטאנס, מומחה לדיני נזיקין ורשלנות רפואית, שהמליץ על הגשת תביעת פיצויים כנגד המרכז הרפואי. עו"ד מטאנס ביקש מפרופ' אורן פרוכטר, שהמומחיות שלו היא רפואה פנימית, חוות דעת מפורטת. "רגישות ליוד הינה אחת מסוגי הרגישויות שכל רופא אשר מפנה חולים לבדיקות הדמיה חייב להכיר", כתב פרופ' פרוכטר בחוות הדעת. הוא הוסיף כי "במקרים בהם קיימת אינדיקציה לתגובה קודמת לחומר ניגוד, יש להשהות את הבדיקה ולבצע הכנה מתאימה". עו"ד מטאנס ציטט את חוות הדעת והבהיר: "האירוע בו ל' כמעט קיפח את חייו נובע באורח ישיר מההתנהלות הבלתי קבילה של הצוות הרפואי".

נכות רפואית לצמיתות

חוות דעת נוספת שצירף עו"ד מטאנס לכתב התביעה היא של פרופ' צבי בנטואיץ, מומחה לרפואה פנימית. חוות הדעת הזו מאשרת את האבחון של הפיברומיאלגיה ושל דלקת המפרקים: "מן הבדיקות שביצעתי מתקבלת תמונה המעידה על סימנים ברורים ואבחנתיים לשתי המחלות בעת ובעונה אחת".

כמו כן תומכת חוות הדעת בזיקה ההדוקה בין דום הלב וההחייאה לבין המחלות: "הופעת דלקת המפרקים והפיברומיאלגיה באותו זמן, חודשים מעטים לאחר האירוע הלבבי, מדברת בעד עצמה".

השילוב של הפיברומיאלגיה ודלקת המפרקים הפך את ל' לשבר כלי. הוא מתקשה לאחוז בדברים, ללכת ולבצע משימות יומיומיות בסיסיות, סובל מתשישות מתמדת ובנוסף נקלע למצב נפשי קשה.